ה"אני מאמין" שלי 

אני מאמינה שכל אדם יודע מתי משהוא לא עובד לו יותר. אנחנו מרגישים כשהדברים תקועים או לא מסתדרים לנו.  לא תמיד אנחנו מסכימים להקשיב לקול הפנימי שלנו אבל הוא תמיד אומר את דברו. לפעמים על ידי איתותים פיזיים של כאב או השמנה, לפעמים על ידי איתותים מנטליים כגון מחשבות בלתי פוסקות על העבר או על העתיד ולפעמים שינויי מצבי רוח, רגשות לא ברורים וכד'.
לפעמים זה קורה דווקא במערכות יחסים עם הקרובים לנו ולפעמים במקום העבודה, כשאנחנו מרגישים שאנחנו לא מסוגלים להיות שם יותר.
אני מאמינה שלכולנו ניתנה הזכות לקום ולשנות.
חשוב לזכור שכל אחד מאיתנו חי בהווה את תוצאות הבחירות שלו מהעבר. מדהים לחשוב שבעוד שנה שנתיים מהרגע שבו אנחנו מחליטים לחשוב, לשנות ולפעול אחרת, כל אחד מאיתנו יכול לחיות אחרת ולהיות אחראי על הבחירות שלו, ההתנהלות שלו ובעיקר על תוצאות חייו.
לכל אחד מאיתנו יש תוכנה, מעין רובוט קטן שמנהל אותנו. התוכנה הזו היא תוצאה של מה שהבאנו אל תוך חיינו: גנטיקה, חינוך, סביבה, חברה, חוויות הצלחה וכשלון. הגענו לאיזו נוסחה שעובדת עבורנו ואיתה אנחנו חיים. לפעמים הנוסחה לא מתאימה יותר ואנחנו רוצים שינוי ולא יודעים בדיוק לשים את האצבע על מה בדיוק.
תוך כדי תהליך האימון, אנחנו מתבוננים בתוכנה שלנו ומגלים דפוסי חשיבה, אמונות, ערכים ותבניות פעולה שניתנים לשינוי שבעקבותיו נחוש את השינוי בנו ובעקבות כך בכל תחומי חיינו.
תוך כדי תהליך האימון, אנו מאמנים את ה"שרירי החשיבה" הפחות חזקים וכתוצאה מכך, הם משרתים אותנו נאמנה בכל תחומי חיינו והתחושה היא כאילו משהוא נפתח, משהוא שהיה שם כל הזמן!

בתהליך האימון, המתאמן ואני חוקרים ומוצאים את המטרות האמיתיות ומשם בונים דרך אפשרית להשגתן.
ביחד, נגלה את ה"בורות" שעלולים ליפול אליהם, נמצא "גלגלי הצלה" ונבנה אסטרטגייה של הצלחה.

©2017כל הזכויות שמורות ללימור גזית    Created by www.WIXHQS.com